צור קשר

צו ירושה וצו קיום צוואה

 

 

 

 

עם פטירת יקירנו, עלינו לטפל במימוש הרכוש אשר הותיר אחריו הנפטר ולחלקו בין היורשים. דרך הטיפול שונה במקרה בו הנפטר ערך צוואה בחייו ובמקרה בו לא קיימת צוואה.

 

צו קיום צוואה

 

במידה והנפטר ערך צואה עוד בחייו, ובה ציווה את רכושו לזוכים מכח הצוואה כראות עיניו, נדרש להגיש בקשה לרשם הירושות למתן צו קיום צוואה. צו קיום הצוואה, למעשה הופך את הצוואה למסמך משפטי, מאשר את נוסח הצוואה ומקנה לה תוקף של פסק דין.

 

מי רשאי להגיש בקשה לצו קיום צוואה?

 

למעשה, כולם יכולים- בני משפחה, בני זוג, נושים שהנפטר חייב להם כספים וכל מי שמעוניין במתן צו זה. כל מי שרואה את עצמו צד המעוניין בקיום הצוואה רשאי לפנות לרשם הירושה ולבקש ממנו ליתן את הצו. לאחר שהוגשה בקשה לקיום צוואה, רשם הירושות יפרסם את עצם הבקשה בעיתונות, על מנת לאפשר לבני משפחה ולנוגעים בדבר להתנגד לקיום הצוואה במידה ויהיו מעוניינים. התנגדויות יש להגיש בתוך 14 יום מיום הפרסום על ידי רשם הירושות, אלא אם כן הרשם האריך את מועד הגשת ההתנגדות לבקשת המעוניין.

לעתים, הצוואה מתייחסת רק לחלק מנכסי הנפטר. במקרה כזה, צו קיום הצוואה יינתן רק עבור הנכסים המוזכרים בצוואה, ויתר הנכסים יחולקו על פי דין, באמצעות צו ירושה.

 

ביצוע הצוואה

 

במקרים בהם לא הוגשה התנגדות לקיום הצוואה, הרשם יעביר את הבקשה לאפוטרופוס הכללי, אשר יגיב לבקשה. בסמכות האפוטרופוס הכללי לאשר את ביצוע הצוואה, להעביר אותה לדיון בבית המשפט לענייני משפחה או לדרוש ממבקש הצו להשלים פרטים חסרים. במידה וחלפה התקופה בה ניתן להגיש התנגדויות ולאחר קבלת התייחסות האפוטרופוס הכללי, ייתן הרשם לענייני ירושות את הצו לקיום הצוואה, אשר מאשר את תוקפה של הצוואה, ומצרף את ההעתק המאושר של הצוואה לצו. עם מסמך זה ניתן לממש את הצואה.

 

צו ירושה

 

במקרים בהם לא נכתבה צוואה, או במקרים בהם קיימים נכסים נוספים לנכסים המופיעים בצוואה, יוכל כל מי שמעוניין לבקש מרשם הירושות לתת צו ירושה.

מהותו של חוק הירושה היא שכאשר אדם הולך לעולמו, ורק לאחר שהלך לעולמו, כל רכושו עובר ליורשיו.  רכושו של הנפטר, הכוללים את כלל הנכסים שלו, לרבות נכסי נדל"ן, זכויות כספיות, מיטלטלין וזכויות במקרקעין נקראים בשם כולל אחד "עזבון". שימו לב, כי גם חובותיו של הנפטר הנם חלק מהעזבון, וטרם חלוקת נכסי הנפטר ישולמו כלל חובותיו ורק את מה שיוותר, ניתן יהיה לחלק בין היורשים. בכל מקרה, היורשים לא יהיו חייבים לכסות את חובותיו של הנפטר במידה ויתר נכסי העזבון אינם מגיעים לגובה החוב.

 

מכיוון שאין חובה לערוך צוואה, ואנשים רבים חשים רתיעה מעריכת צוואה בחייהם, במצבים רבים נפטרים לא משאירים אחריהם הוראות כיצד לנהוג ברכושם לאחר מותם. במקרה בו הנפטר לא ערך צוואה טרם מותו, המדינה תחלק את עזבונו על פי דין.

גם במקרה בו הנפטר ערך צוואה, אך היא בוטלה מכל סיבה שהיא, יהיה צורך בצו ירושה.

במצבים אלה, חוק הירושה קובע את אופן חלוקת העזבון בין היורשים של המנוח. המחוקק נתן דעתו למידת הקרבה המשפחתית של היורשים לנפטר הגוזרת את מידת התלות של היורשים בנפטר. שיטת חלוקת העזבון הזו נקראת "שיטת הפרנטלות".

המחוקק קבע את סדר העדיפות של היורשים, כשהם נקבעים על פי "בתי אב".  ראשונים יהיו מי שהיה בן זוגו של המנוח בעת פטירתו, וילדיו.

לאחר מכן יבואו על פי בתי האב ילדי המנוח וצאצאיו, (כלומר ילדיו, נכדיו וניניו של המנוח) לאחר מכן, הורי המנוח וצאצאיהם (כלומר הורי המנוח, אחיו ואחיותיו אחיינים ואחייניות), ולבסוף הורי הוריו של המנוח וצאצאיהם (כלומר סבא וסבתא, דודים וצאצאיהם).

 

זכויות ייחודיות לבן הזוג, באין צוואה:

 

מי שהיה בן זוג של המנוח בעת פטירתו זכאי לכלל המיטלטלין בבית המשפחה, כולל המכונית המשפחתית. בנוסף, בן הזוג זכה במחצית זכויותיו של המנוח בדירת המשפחה ששמשה אותו למגורים משותפים עם המנוח.

בנוסף לכך, יקבל בן הזוג חלק יחסי מהעזבון של המנוח הכולל (כלומר חלק יחסי מכלל נכסיו של המנוח) בהתאם לקיומם של יורשים אחרים של המנוח ומידת הקרבה המשפחתית אליו.
רק במקרים בהם למנוח לא היו קרובי משפחה אחרים למעט בן הזוג - יירש בן הזוג את כל העזבון כולו.

 

ומה בנוגע לידועים בציבור?

 

החוק רואה בידועים בציבור כזכאים לרשת את המנוח כאילו היו בעל/אישה, במקרה בו המנוח לא הותיר צוואה, ובלבד שבני הזוג חיו חיי משפחה וקיימו משק בית משותף, ושאף אחד מהם לא היה נשוי למישהו אחר במועד פטירתו של המנוח.