הכלל
הכלל הוא כי כל רכוש שנצבר בתקופת הנישואין, נחלק שווה בשווה בין הצדדים, גם אם הרכוש רשום על שם אחד מכם. המקור לכלל זה הוא, חוק יחסי ממון בין בני זוג. החוק מתייחס לכל רכוש, הן לרכוש שניתן לממש באופן מיידי כגון דירה, נכסי מקרקעין, חסכונות, מיטלטלין והן לרכוש אשר מועד פירעונו עתידי כגון – זכויות פנסיוניות, קופות גמל ותגמולים, קרנות השתלמות וכו'.
מתי?
החוק קובע את המועד לחלוקת הנכסים. במועד הגירושין, או בתוך פרק זמן של מספר חודשים ממועד היווצרותו של הקרע ביחסים בין בני הזוג, זכאי כל אחד מבני הזוג לפרק את השיתוף ברכוש ולקבל לידיו מחצית מהרכוש.
ובכל זאת מה לא מתחלק?
ישנם נכסים אשר על פי רב לא יהיו ברי איזון, כלומר נכסים אשר בני הזוג לא ילחקו עם בני זוגם במועד פקיעת היחסים, בין היתר מדובר בנכסים שקיבל בן הזוג במתנה או בירושה או נכסים אשר נרכשו על ידי אחד מבני הזוג טרם נישואיהם.
ומה אם יש נסיבות מיוחדות?
על אף החוק, לעתים קיימים מצבים שונים בהם הפסיקה קובעת בכל זאת, כי נכסים יאוזנו על אף שאינם ברי איזון, כאשר אחד מבני הזוג מוכיח כי לבן זוגו היתה כוונה לשתף אותו בנכס. במקרה כזה, על בן הזוג שמבקש שיכירו בנכס כנכס משותף, להוכיח כי בן הזוג השני התכוון לשתף אותו.
האם החוק חל על כולם?
לא. החוק לא חל על מי שנישא לפני 1.1.1974, או על ידועים בציבור. עליהם חלה הלכת השיתוף. על זה בבלוג אחר .
איך נוכל להגן על רכוש שלא התכוונו לשתף?
החוק קובע גם מנגנון, בו בני הזוג יכולים לקבוע אחרת ממה שקבוע בחוק וזאת על ידי עריכת הסכם ממון. בהסכם ממון אשר יערכו בני זוג, הם רשאים לקבוע כל קביעה שיחפצו בנוגע לחלוקת נכסיהם בעתיד במידה וחלילה יפקעו יחסיהם. החוק קובע, כי בעצם העובדה שבני זוג לא ערכו הסכם ממון, הם מקבלים על עצמם שתנאי חוק יחסי ממון יחולו עליהם.
הכלל הוא כי כל רכוש שנצבר בתקופת הנישואין, נחלק שווה בשווה בין הצדדים, גם אם הרכוש רשום על שם אחד מכם. המקור לכלל זה הוא, חוק יחסי ממון בין בני זוג. החוק מתייחס לכל רכוש, הן לרכוש שניתן לממש באופן מיידי כגון דירה, נכסי מקרקעין, חסכונות, מיטלטלין והן לרכוש אשר מועד פירעונו עתידי כגון – זכויות פנסיוניות, קופות גמל ותגמולים, קרנות השתלמות וכו'.
מתי?
החוק קובע את המועד לחלוקת הנכסים. במועד הגירושין, או בתוך פרק זמן של מספר חודשים ממועד היווצרותו של הקרע ביחסים בין בני הזוג, זכאי כל אחד מבני הזוג לפרק את השיתוף ברכוש ולקבל לידיו מחצית מהרכוש.
ובכל זאת מה לא מתחלק?
ישנם נכסים אשר על פי רב לא יהיו ברי איזון, כלומר נכסים אשר בני הזוג לא ילחקו עם בני זוגם במועד פקיעת היחסים, בין היתר מדובר בנכסים שקיבל בן הזוג במתנה או בירושה או נכסים אשר נרכשו על ידי אחד מבני הזוג טרם נישואיהם.
ומה אם יש נסיבות מיוחדות?
על אף החוק, לעתים קיימים מצבים שונים בהם הפסיקה קובעת בכל זאת, כי נכסים יאוזנו על אף שאינם ברי איזון, כאשר אחד מבני הזוג מוכיח כי לבן זוגו היתה כוונה לשתף אותו בנכס. במקרה כזה, על בן הזוג שמבקש שיכירו בנכס כנכס משותף, להוכיח כי בן הזוג השני התכוון לשתף אותו.
האם החוק חל על כולם?
לא. החוק לא חל על מי שנישא לפני 1.1.1974, או על ידועים בציבור. עליהם חלה הלכת השיתוף. על זה בבלוג אחר .
איך נוכל להגן על רכוש שלא התכוונו לשתף?
החוק קובע גם מנגנון, בו בני הזוג יכולים לקבוע אחרת ממה שקבוע בחוק וזאת על ידי עריכת הסכם ממון. בהסכם ממון אשר יערכו בני זוג, הם רשאים לקבוע כל קביעה שיחפצו בנוגע לחלוקת נכסיהם בעתיד במידה וחלילה יפקעו יחסיהם. החוק קובע, כי בעצם העובדה שבני זוג לא ערכו הסכם ממון, הם מקבלים על עצמם שתנאי חוק יחסי ממון יחולו עליהם.
